מאמר על האופנה שבאכילה

מאמר על האופנה שבאכילה :פורסם בעל השולחן עם התייחסות לסדנאות הבישול של שף בכיף

 

האופנה שבאכילה-סדנאות אפייה ובישול לילדים.

 

העולם הקולינארי שלנו מתחלף בקצב חילופי עונות השנה, כל עונה אני מוצאת את עצמי בסדנת טעמים חדשה וחווית הטעימות שאני חייה בתוכה אינה עוצרת לעולם. פעם זה היה הסושי שהשתלט על חיינו. אין ספור סושיות נפתחו בכל מקום, סושיות זולות ולא איכותיות וגם סושיות כשרות. אם התופעה הייתה נמשכת עוד, בחיי שעיניי היו מתלכסנות. אחרי זה הגיע הקובה. קובה ברים צצו בכל רחוב תל אביבי מרכזי, מציעים נשנוש אוטנטי עם סוויצ' אופנתי. אחריו הגיעו ה"קרנפים" וחיקויים אחרים ל"מיני לפה" מגולגלת עם בשר אנטריקוט ותוספות אחרות. חווינו גם את תופעת אין סוף ההמבורגריות שפרצו לחיינו עם ניצני ההצלחה הראשוניים של "אגאדיר". עד היום ב"ספר האוכל" יש יותר עמודים המוקדשים להמבורגריות מאשר כמות עמודי הפיצות, ירושה של הטרנד הבשרי.

 

עולם הגלידריות קיבל את הטאצ' האיטלקי ואת התוספת "שף". לא מפסיקה לסקרן אותי אף פעם השאלה המתבקשת, כמה גלידריות יכולות לשרוד בעיר אחת? כנראה שהרבה. עובדה, שהיום בכל רחוב ראשי בתל אביב יש לפחות שלוש גלידריות דליקטס שמציעות גלידות איטלקיות משובחות וזה חוץ מהיוגורטיות הבריאותיות שנפתחות ממש לצידן.

 

עברנו גם את תקופת הקאוות התוססות כשכל בר לא יוצלח הפך ל"קאווה בר" אופנתי רק בזכות כך שהגישו בו 3 סוגי יין ספרדי מבעבע וכעת אנחנו בעיצומו של עידן הברים במיקומים הזויים (בתוך חנות למשקאות חריפים או בקומה הראשונה של בניני מגורים). וזה לא נגמר כאן, תקופת הפוסט משבר הכלכלי גרמה להופעת תופעת הטאפאס, ברור! אוכל קטן נחמד ולא יקר כמו הארוחה השלמה ואפשר גם לתקוע אלכוהול ליד. טאפס הוא טאפס אבל מה עם פחמימות? בכל פינה עירונית נפתחות להן מאפיות וקונדיטוריות גורמה עם לחמי שיפון בריאים וסופגניות דלות שומן, עוגות נטולות סוכר ועוגות שוקולד ללא פחמימות, החיים התל אביביים הם חוויה אחת מתוקה.

 

המטבח התקשורתי והתקשורת הקולינרית

 

ערב ביתי אחד במיוחד שהוקדש כולו להתיידדות עם השלט וזפזופ בין הערוצים אני מגלה כי בערוץ 2 – יש גורמה עם אהרוני, בערוץ 10 – מתנהל קרב סכינים, בערוץ האוכל – השף המגניב של "אדורה" מכין ארוחה ב- 20 דקות ובנשיונל ג'אוגרפיק – מגלים את מאכלי העולם. טוב, אני מהמרת שבערוץ 1 בטוח חייב להיות משהו אחר (תמיד יש בו "משהו אחר", של פעם ולא כמו אצל כולם), אני מעבירה ומגלה שחיים כהן עושה שם שוק מול המצלמה. שפים, מטבחים סירים ובישולים everywhere are, כל ערב אני משתתפת בסדנת בישול או סדנת אפייה בהנחייתו של שף כריזמטי אחר והטלוויזיה שלי החלה לחשוש מפני בעיות ההשמנה.

 

סדנאות בישול לילדים, חוויות, סדנאות לימי הולדת, 

את רוב הבילויים החברתיים שלנו אנו מבלים באכילה. אנחנו פוגשים חברים לארוחות, מכינים ארוחות לחברים, שמעתי על רומנטיקנים מתקדמים שמשתתפים בסדנאות בישול פונדו לזוגות, פגשתי גם כאלה שמקבלים סדנאות בישול במתנה ליום ההולדת ואפילו הפעלות לילדים מתקשרות היום לבישול ואפייה. רווית חן חברתי הטובה (שף קונדיטור במקצועה)  פתחה בית ספר "שף בכיף", שמלמד את השפים הקטנים לבשל בכיף ועולם הילדים אימץ בשמחה את הטרנד. השפים הקטנים לומדים, אופים, ומפסלים ונחשו מה יהיה כשהם יהיו גדולים? "שף בכיף" זאת הסיסמה ולא משנה אם אתה בגיל גן חובה או איש מחשבים בחברת היי-טק גדולה. העולם כולו סדנאות בישול, עולם הסדנאות בישול כולו אוכל. בישול גורמה בריא, טיגון ללא שמן, פיסול בחימר מתוק, אפיית עוגיות ללא פחמימות, בקניון,חוגי בישול לילדים, בכיתת לימוד וגם עם נעלי הבית מול הטלוויזיה.  

 

סדנאות אוכל,שווקים ירידים ואנשי אוכל גולשים

 

שווקים, ירידים וכנסים גם שם יש לא מעט אוכל. יריד האוכל בסנטר מפוצץ בבישולים כאילו "ביתיים" (ובעלי עודף צבעי צהוב ואדום בחסות כורכום ופפריקה). שוק העיקרים בנמל הוא יריד שכולו תוצרת חקלאית איכותית, אורגנית, טבעית וטבעונית ללא חומרים מדבירים משמרים או צבעים. אירועי "החיים הבריאים" בירידי כנסים עצומים הם כמובן גם כן רובם בנושא האוכל, כי מה לעשות, אכילה היא כנראה אחת הפעולות המזיקות ביותר בחיינו המתירניים.

בעולם האוכל הווירטואלי ביקרתם פעם? מחכות לכם שם מאות קהילות ופורומים של בשלנים שמפרסמים מתכונים, משתתפים בתחרויות ומחליפים תמונות. בלוגים שלמים שמוקדשים לאוכל, אתרי בישול ואפייה ואיך לא, ים של ביקורות של מסעדות. מעודף "המבקרים" לא רק על המסעדות כותבים, גם על פלאפליות ועל רשתות בתי קפה כבר יצא לי לראות ביקורות. עומס רב של משתתפים שמדברים מתדיינים מצלמים מכינים לומדים ומלמדים אוכל.

 

מהפכים מקצועיים וילדים מבשלים בסדנאות בישול לילדים

 

על אופנת מהפכים האישיים בתחומים מקצועיים שמעתם? הכרתי אנשי היי-טק שעוזבים את המחשב והולכים לייצר גלידות, פגשתי עורכי דין שפותחים מאפיות "בוטיק", מזכירות שהופכות לאופות וקונדיטוריות שפותחות בתי ספר להדרכת סדנאות בישול ואפייה, כמו אותה החברה שהזכרתי קודם, רוית חן, שאחרי 16 שנים של ימים ארוכים ליד תנורים חמים היא הקימה את ה"שף בכיף" שלה, שמקדם את נשמתה הקולינרית צעד אחד קדימה ומשלב את אהבתה לאפייה עם יכולות ההדרכה.

 

לסיכומו של עניין

 

בעידן טרום "ערוץ האוכל" תופעת הבישול הגברי הייתה שמורה לחוויות ביתיות אינטימיות והיום כולם הפכו להיות בכיף "שפים בכיף", וזה אפילו נראה מאוד מאורר תיאבון - שינוי סקסי מבורך. לגבי סדנאות הבישול, יש להם סיכוי לא רע להתחרות על שעות הפנאי שלנו מול הטלוויזיה ורוית עם ה"שף בכיף" תצליח להחליף את הפעלות היצירה הנדושות לילדים בימי הולדת. בגדול, לטעמים לריחות ולצבעים יכולת נדירה לעשות שינויים נפלאים ולגרום לאנשים להיות יותר מאושרים ושמחים.

אנחנו העם הנבחר, ידוע בקשר המיוחד שלו לכל מה שקשור לאוכל אבל בזמן האחרון אני מרגישה שהתקדמנו והפכנו מסתם זוללים לאכלני גורמה מבינים, ואני תוהה לי, האם זאת רק אני וסביבתי שכולה אוכל או שאנחנו בדרך אל האושר? תחליטו אתם אם אכן אופנה זאת, או "חיי העיר" הזאת, מה שזה לא יהיה, לעולמנו הקולינרי מימדים אינסופיים.

אז שיהיה לכולנו חורף חם נעים וטעים!

המאמר נכתב על ידי לין יאנוביצקי,כותבת ביקורות וחוות דעת על עסקים רבים בתחום המזון והבישול.

.http://www.foodblog.co.il/article.asp?aid=1350